מגזין קומה מעל

שיתוף

מאז אירועי ה-7 באוקטובר, החריפה מצוקת כוח האדם שהייתה קיימת עוד קודם לכן. היעדרם המיידי של עובדים פלסטינים ועזיבתם של עובדים זרים – הביאו לעצירה כמעט מוחלטת של אתרי בנייה רבים, ובהמשך לחזרה איטית ומוגבלת לפעילות. המחסור בפועלים פלסטינים גרר זינוק של עשרות אחוזים בשכר העובדים הזרים, אך גם למרות הנ"ל, עדיין השוק במחסור של כ-80,000 עובדים. במקביל, התייקרויות חומרי הגלם ועלויות השינוע ומסלול הספקת החומרים לבניה, העריכו משמעותית את משכי הביצוע. כמעט ואין יזם מבצע במדינת ישראל שלא התמודד או עדיין מתמודד עם דרישות קבלנים לתוספות כתוצאה מהנ"ל.
התוצאה ברורה: פרויקטים מתארכים, התקציבים מתנפחים, ובסביבת ריבית גבוהה, הרווחיות היזמית נשחקת באופן משמעותי.

תיעוש וחדשנות – לא מותרות, אלא תנאי חובה

על רקע המשבר, הולכת ומתחדדת ההבנה כי תיעוש וחדשנות אינם עוד בחירה אסטרטגית "רצויה", אלא תנאי הכרחי להמשך קיומו של הענף. בנייה מתועשת שכוללת ייצור אלמנטים במפעלים, תכנון מבוסס BIM, שימוש בכלי AI ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים – תאפשר לצמצם תלות בכוח אדם באתרים, להעלות פריון, לשפר איכות ולצמצם עלויות ולוחות זמנים.

המעבר מתכנון "לביצוע" לתכנון "לייצור" מסמן שינוי עומק נדרש בתפיסת הענף: פחות אלתורים באתר, פחות שינויים במהלך הביצוע, ויותר תהליכים מתוכננים, מדויקים וחוזרים על עצמם שמבוצעים ברובם במפעל ומורכבים באתר.

חדשנות ותיעוש הבנייה – מאתגרי השטח, למהפכת יעילות ואיכות

דיון עומק בסוגיות אלו התקיים במסגרת עיר הנדל״ן 2025 באילת, בפאנל שעסק בחדשנות ותיעוש בענף הבנייה, בהנחיית אלה בן נון – מנכ״לית ובעלים של חברת EBN ניהול בנייה. הפאנל חיבר בין רגולציה, יזמות, ביצוע, ניהול והנדסה, והציף תמונה מפוכחת אך גם מעשית של מצב הענף והפערים בין שאיפה ומציאות.

המשתתפים בפאנל כללו:

מיכל ארן, מנהלת אגף תכנון אסטרטגי ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון.

אודי ממן, סמנכ"ל הנדסה, אמות.

אלון שטראובר, מנכ"ל ושותף, קבוצת מסד עוז ומנכ"ל משותף, אמריקה ישראל.

אשר גרין, נשיא ובעלים, גרין מבנים ויו״ר פורום הכשרת מנהלי עבודה.

אסף אריכא, סמנכ"ל הנדסה, שיכון ובינוי נדל"ן.

דניאל זלוסקי, שותף ומהנדס בכיר, יוגר מהנדסים

במהלך הפאנל הוצגו שורה של אתגרים העומדים בין הרצון והצורך לתיעוש לבין מגבלות אוביקטיביות – רגולציה, תקינה, כח אדם מיומן, אפשרויות יישום בביצוע ותרבות שוק ישראלית המעודדת שינויים בשלבים מתקדמים.

מדינת ישראל, באמצעות משרד הבינוי והשיכון, החלה להניע מהלכים תומכים לעידוד ושיפור התיעוש. הוכנה תכנית אסטרטגית לחדשנות כלל משקית במטרה לקדם בניה מהירה, ירוקה ואיכותית.  קודמו מיזמים לימודיים ועידוד הכשרות מקצועיות. פורסם קול קורא למפעלים לפתרונות תיעוש, מתוך הבנה כי ללא שינוי מבני, לא ניתן יהיה לעמוד בצרכים העתידיים. לנושא התקינה, מקודמת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".

פתרונות תיעוש חלקיים כבר זמינים ליישום בענף, מערכות בנייה מתועשות דוגמת אלמנטים טרומיים, קונסטרוקציות פלדה, מערכות Unitized לחזיתות, קירות סניטריים ואלמנטים של אינסטלציה המיוצרים במפעל ומגיעים לאתר כיחידות מוכנות להרכבה כבר קיימים, אך זה לא בהיקף מספק. השימוש הנרחב בתיעוש מתבצע בעיקר במרלו"גים / מבנים קלים בקונסטרוקציות פלדה. הבעיה הגדולה בישראל הוא מה נתפס כבניה איכותית? בניינים חזרתיים טרומיים שמיוצרים במפעל נתפסים כאיכותיים פחות. תרבות השינויים במהלך הביצוע הן כשינויי יזם והן כשינויי דיירים, מקשים מאוד על התיעוש.

השימוש בכלי BIM מתקדמים ובפתרונות AI חייב להיכנס באופן משמעותי חוצה ענף. יש לחזק את החוסן ההנדסי של מדינת ישראל, המדינה מקדמת פרויקטי ענק: מטרו, בתי חולים, תשתיות ובינוי. וכיום יש מחסור מצרפי בתחום ההנדסה. הביקושים גדולים מכמות המהנדסים הפנויים והצפויים להשתלב בענף.  חברות חייבות להציע ערך ע"י התחדשות והשתכללות, להפוך טכנולוגיות יותר בכל ענפי ההנדסה.

בהנדסת הקרקע הוצגו שיטות מתועשות ועתירות מכונה, כגון הידוק דינמי ופתרונות חלופיים לעבודות עפר מסורתיות, המאפשרים קיצור לוחות זמנים והפחתת כוח אדם. עם זאת, החסמים ליישום רחב נותרו משמעותיים.

במבט קדימה, המסקנה שעלתה מהפאנל ברורה: עתיד הבנייה בישראל ייקבע ביכולת לעבור משיח של משבר לשיח של יישום. תיעוש וחדשנות אינם פתרון קסם, אך הם מהווים את הבסיס היחיד ליצירת ענף יעיל, איכותי ובר-קיימא. ללא שינוי תפיסתי של המדינה, היזמים, הקבלנים והצרכנים וללא השקעה שיטתית בהכשרה, תקינה גמישה וטכנולוגיה, ימשיך הענף להיתקל באותם חסמים מוכרים. מנגד, אימוץ אמיתי של חדשנות עשוי להפוך את המשבר להזדמנות היסטורית לעיצוב מחדש של ענף הבנייה בישראל.

הצטרפו עכשיו לווטסאפ מגזין מרכז הבנייה והישארו מעודכנים בכל כתבות הנדל"ן, לחצו כאן והירשמו כעת