מגזין קומה מעל

הגישה הזו אינה נעצרת בתכנון בלבד. בעירייה פועלים להאיץ תהליכים ולצמצם חסמים, מתוך הבנה כי הזמן הוא גורם קריטי. כפי שמציין אבן, "כל עיכוב בתכנון הוא חשיפה לסיכון בשטח", ולכן מקודמים מסלולים מואצים לפרויקטים הכוללים מרכיבי מיגון. לצד זאת, ירושלים פועלת גם ברמה המערכתית הרחבה יותר, בשיתוף פעולה עם הוועדות המחוזיות ועם משרדי הממשלה, כדי להרחיב את הכלים הכלכליים והחקיקתיים. המטרה ברורה: להגיע למצב שבו המיגון אינו פריבילגיה, אלא סטנדרט בסיסי לכל תושב בעיר. הנתונים, לדבריו, כבר מצביעים על מגמה ברורה. "ההובלה של ירושלים היא תוצאה ישירה של חזון ומדיניות סדורה", הוא אומר, אך מדגיש כי ההישג האמיתי אינו במספרים, אלא בתחושת הביטחון: "כל משפחה נוספת שנכנסת למעגל ההתחדשות היא משפחה בטוחה יותר".

"ירושלים היא עיר למודת אתגרים שיודעת להפיק לקחים בזמן אמת. המלחמה הנוכחית חידדה את ההבנה שהממ"ד הוא קו ההגנה הראשון. לכן, אנחנו שמים את המרכיב הביטחוני בראש סדר העדיפויות התכנוני. זה בא לידי ביטוי לא רק במיגון הדירתי, אלא גם בתכנון תשתיות קריטיות, עצמאות אנרגטית שכונתית וכיוצא באלה. אנחנו מתכננים היום את ירושלים כך שתדע לתפקד ברמה הגבוהה ביותר – גם בתרחישי קיצון".

ירושלים מתמודדת עם היקף גבוה של מבנים ותיקים, עד כמה אתה רואה בהתחדשות העירונית ככלי הגנה אזרחי?

האם נכון לייצר מסלול תכנוני מואץ לפרויקטים עם צורך מובהק במיגון, גם על חשבון שיקולים אחרים?

"אנחנו כבר מיישמים את זה הלכה למעשה. עיריית ירושלים, בהובלת יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אליעזר ראוכברגר, מקדמת מדיניות עקבית של הסרת חסמים ביורוקרטיים עבור פרויקטים הכוללים מרכיבי מיגון קריטיים. האיזון התכנוני נשמר, אך בשקלול האינטרסים, המיגון מקבל משקל סגולי מכריע. היכולת שלנו לקדם תוכניות במסלולים מהירים נובעת מהבנה עמוקה שכל עיכוב בתכנון הוא חשיפה לסיכון בשטח".

עד כמה הכלים התכנוניים הקיימים מאפשרים תגובה מהירה למציאות ביטחונית?

"ירושלים נחשבת כיום למודל ארצי ביכולת להוציא לפועל תוכניות מורכבות בלוחות זמנים קצרים. המדיניות העירונית הברורה של מינהל תכנון ותשתיות בעירייה, בתיאום עם יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, שירה תלמי-בבאי, יצרה מערכת סנכרון יוצאת דופן שיודעת להגיב למציאות משתנה. הסינרגיה בין הוועדה המקומית למחוזית מאפשרת לנו להפוך את היעילות לסטנדרט, ולהבטיח שהמענה התכנוני יהיה רלוונטי ומהיר".

האם המדינה נותנת לירושלים כלים מספקים, או שהעיר נאלצת להסתדר לבד?

"ירושלים היא בירת ישראל והאתגרים שלה הם ברמה הלאומית. אנחנו נמצאים בשיח רציף עם משרדי הממשלה כדי להרחיב את ארגז הכלים הכלכלי והחקיקתי. בעוד שהעירייה לוקחת אחריות מלאה ומובילה בביצוע, נדרשת שותפות אסטרטגית ארוכת טווח של המדינה כדי להבטיח שמענה המיגון יקיף את כלל השכונות, כולל כאלה שבהן הכדאיות הכלכלית מורכבת יותר".

מהו הצעד הדחוף ביותר שיכול לשפר את רמת המיגון בירושלים כרגע?

"הטמעת פתרונות הנדסיים גמישים ויצירתיים במבנים קיימים. אנחנו מקדמים מסלול ירוק למיגון בלבד, הכולל פתרונות כמו שתילת חיזוקי בטון מזוין בעמודים קיימים, שימוש בממ"קים (מרחבים מוגנים קומתיים) וחיזוק פנימי של מבנים היסטוריים תוך שמירה על המעטפת המקורית. הגמישות התכנונית הזו היא המפתח להגעה למספר מקסימלי של בתי אב מוגנים בזמן מינימלי".

ירושלים נמצאת במקום הראשון בישראל בהתחדשות עירונית. עד כמה זה קשור לצמצום פערי מיגון?

"ההובלה של ירושלים היא תוצאה ישירה של חזון ומדיניות סדורה של ראש העיר. הבנו מוקדם מאוד שהתחדשות עירונית היא המנוע המרכזי לצמצום פערי מיגון וליצירת צדק חלוקתי בעיר. הנתונים המרשימים מעידים על הצלחה מקצועית, אך עבורנו המדד האמיתי הוא הידיעה שכל משפחה נוספת שנכנסת למעגל ההתחדשות היא משפחה בטוחה יותר".

 

הצטרפו עכשיו לווטסאפ מגזין מרכז הבנייה והישארו מעודכנים בכל כתבות הנדל"ן, לחצו כאן והירשמו כעת