מגזין קומה מעל

שיתוף

חברת תרמוקיר תעשיות מקיבוץ חורשים היא אחת מאבני היסוד של תעשיית חומרי הבנייה בישראל. כבר ארבעה עשורים שהחברה מפתחת ומייצרת מגוון רחב של מוצרים מתקדמים לבנייה; מוצרי טיח, בידוד תרמי, דבקים, חומרי איטום, ועוד. כולם כחול-לבן, בייצור מקומי ובדגש על תהליכי ייצור מתקדמים להפחתת ההשפעה הסביבתית. תהליכים אלה כללו ביצוע ניתוח חיי מחזור למוצרים (LCA) , אימות הדוחות עי גוף EPD בינלאומי, הצטרפות למנגנון שעת האפס של המשרד לאיכות הסביבה, בניית תוכניות מו"פ לצמצום והפחתת טביעת הרגל הפחמנית, מעבר לאריזות ממוחזרות 100% ועוד..

השנה ציינה תרמוקיר 40 שנים של תעשייה ישראלית יציבה, אמינה ומתפתחת. דווקא בתקופות של אי ודאות, כמו זו שעוברת על המשק הישראלי מאז ימי הקורונה ובשנתיים האחרונות בהם אנו במלחמה, חוזקותיה של החברה מקבלות משמעות כפולה: ייצור מקומי שממשיך לפעול גם כששרשראות אספקה עולמיות קורסות, עצמאות תעשייתית, והבנה עמוקה של צורכי ענף הבנייה המקומי.

"אנחנו יודעים שהבנייה בישראל תזנק. המדינה גדלה, האוכלוסייה מתרחבת, והצרכים רק יעלו", מנכ"ל תרמוקיר, אלי כהן (צילום: יוסי מסה)

היערכות לשיקום המשק: ביקושים אדירים בפתח

המלחמה מותירה את ישראל עם אזורים שלמים שידרשו שיקום אינטנסיבי ומהיר. בענף הבנייה כבר מדברים על גל ביקושים משמעותי, ותרמוקיר נערכת לכך מבעוד מועד.
החברה השקיעה בהרחבת יכולות הייצור: קו ייצור חדש הוקם. לפני כחודשיים, הונחה אבן פינה למפעל החדש של תרמוקיר שיהיה מפעל האבקות הצמנטיות המתקדם בעולם. המפעל יושתת גם הוא על עקרונות הקיימות ויפחית עוד יותר את טביעת הרגל הפחמנית בתהליך הייצור ובמוצרי החברה. שני אלו נועדו להבטיח מענה יציב, איכותי ומהיר לצרכי השוק ולביקושים העולים וגדלים.

ההסתכלות היא ארוכת טווח: לא רק להגיב למשבר, אלא לצמוח מתוכו. "אחרי כל משבר מגיעה תקופת נסיקה," אומר מנכ"ל תרמוקיר, אלי כהן, "ואנחנו יודעים שהבנייה בישראל תזנק. המדינה גדלה, האוכלוסייה מתרחבת, והצרכים רק יעלו."

חיזוק הייצור המקומי: הפחתת הייבוא ושינויי עומק

אתגר מרכזי נוסף בענף הוא הזינוק בעלויות חומרי הגלם. בתרמוקיר מסבירים כי תלות בייבוא מייצרת חוסר יציבות: עיכובים, עלויות בלתי צפויות ותלות במדינות כמו טורקיה וסין. מלחמות ומשברים גאו־פוליטיים המחישו עד כמה התלות הזו מסוכנת למשק. מנכ"ל תרמוקיר משתף: "כחלק מההיערכות לשנים הקרובות, תרמוקיר ביצעה שורה של התאמות אסטרטגיות:
• הגדלת השימוש בחומרי גלם ישראליים: בין היתר הפסקת השימוש בצמנט לבן מיובא ומעבר לצמנט אפור מקומי. מהלך שמפחית את התלות ביבוא, מפחית את טביעת הרגל הפחמנית של המוצר ומחזק את התעשייה המקומית.
• הקטנת משקל השקים ל-25 ק"ג: שיפור בטיחות העבודה, הפחתת פחת ושיפור יכולת התכנון של האתרים.
• הקטנת החשיפה למקורות חוץ-ארציים: החברה משתלבת במאמץ התעשייתי לגיוון מקורות החומר, לחיזוק ייצור אגרגטים ישראלי ולהפחתת תלות בייבוא."
לכך מצטרפת מגמת עומק בענף: הכרה מחודשת בחשיבות התעשייה הישראלית. "במשך שנים היה זלזול בייצור כחול-לבן" אומר אלי כהן "המלחמה הראתה לכולנו כמה התעשייה המקומית היא חבל ההצלה של המשק, מהמלט והאגרגטים ועד לחלב ולתבואה."

מבט קדימה

למרות האתגרים, האופטימיות בענף מורגשת היטב. האמונה היא שבתקופה שלאחר המלחמה תעשיית הבנייה תהיה אחד מהגורמים המרכזיים בצמיחה מחדש של מדינת ישראל.
"אחרי משבר המשק יצטרך לחזור לשיווי משקל, אנחנו נצטרך לגשר על הפערים פה מבחינת הביקוש. אני צופה מבחינת שוק הבנייה שנים מאד טובות, בטח לאור העובדה שבמדינת ישראל ממשיכים לעשות ילדים. יש לי 6 נכדים כן ירבו, הילדים ממשיכים בדרך. אנחנו עם שכל הזמן גדל. יש משבר אבל אנחנו נצא ממנו ונצא ממנו יותר מחוזקים".

הצטרפו עכשיו לווטסאפ מגזין מרכז הבנייה והישארו מעודכנים בכל כתבות הנדל"ן, לחצו כאן והירשמו כעת