מגזין קומה מעל

שיתוף

המלחמה הותירה חותם עמוק על ענף הבנייה‏.‏ חברות בנייה נפגעו קשות עקב פגיעת טילים באתרי בנייה‏,‏ עיכובים באספקת חומרי גלם, לרבות עצירת ייבוא מוצרי בניה מסוימים מטורקיה, ובייחוד מחסור בכוח אדם עקב גיוס עובדים למילואים והטלת סגר על פועלים מתחומי הרשות הפלסטינית‏.‏ חרף הקשיים המשמעותיים עמם נדרשו חברות הבניה להתמודד ולמרות שבתי המשפט כבר קבעו כי השלכות המלחמה עולות כדי 'ידיעה שיפוטית', המלחמה לא הוכרה מראש ובאופן חד משמעי כ"כח עליון", המקנה פטור מכח דיני החוזים. הדבר הוביל לניהול הליכים משפטיים בעניין ולקביעות פרטניות בהתאם לנסיבות כל מקרה. ‏

במטרה להתמודד עם המחסור החריף בכח האדם בענף כתוצאה מהפיחות הדרסטי בהעסקת עובדים פלסטינים, כאמור, במהלך שנת 2025 הרחיבה הממשלה את מכסות העובדים הזרים בענף הבנייה. הרחבת המכסות, לרבות במסלול הפרטי, אפשרה גיוס של עשרות אלפי עובדים זרים נוספים, לאחר בחינת מידת מקצועיותם והתאמתם לענף.

חשוב לציין כי המעסיקים מחויבים להעניק לעובדים הזרים הדרכות בטיחות והיכרות עם תקני העבודה בישראל, וכן להבטיח כי תנאי העסקתם יהיו שווים לאלו של עובדים ישראלים, לרבות מגורים הולמים, שכר הוגן והפרשות סוציאליות מלאות. מטרת המהלך היא לאפשר גיוס עובדים, ובה בעת להבטיח תחרות הוגנת בשוק העבודה ולמנוע ניצול או פגיעה בזכויות העובדים.

עו"ד גדעון רובין (צילום: ליבי פאר)

במקביל ובהמשך לכך, בחודש מרץ 2025 נחתם צו הרחבה חדש להסכם הקיבוצי בענף הבנייה משנת 2022. צו ההרחבה כולל עדכונים מהותיים במבנה השכר, בהכשרות הבטיחות ובאחריות המעסיקים כלפי עובדים ישראלים וזרים כאחד. הוראות צו ההרחבה חלות על כל העובדים והמעסיקים בענף הבניה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים.

בהיבט תנאי השכר, צו ההרחבה משנה את מבנה הדרגות והשכר בענף, באופן המצמצם את מספר דרגות השכר (4 דרגות במקום 8 דרגות לעובדים, ו- 3 דרגות במקום 7 דרגות למנהלי עבודה), ומגדיל את הפערים ברמות השכר ביניהן. בנוסף, צו ההרחבה משפר את תמריצי ההתקדמות והמקצועיות. טווחי השכר לעובדים בדרגות הנמוכות עומד על כ- 6,300 ₪ – 8,000 ₪, כאשר מנהלי עבודה נהנים מתוספות שכר ניכרות, ומרמות שכר הנעות בין 10,000 ₪ – 16,000 ₪ ולמעלה מכך.

עו"ד ליאת סעדון-לוי (צילום: ליבי פאר)

בנוסף, מעבר לעמידה בדרישות הוותק, צו ההרחבה מתנה את הקידום בדרגה בהשלמת הכשרות מקצועיות ובטיחותיות מוכרות (ע"י הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה), שמטרתן לשפר את רמת הבטיחות והאיכות באתרי העבודה. בתוך כך הושם הדגש על פיתוח תרבות בטיחותית אחידה בענף, הכוללת קורסים מעשיים וימי עיון בשכר. ההכשרות נועדו לצמצם את מספר תאונות העבודה באתרי הבנייה, ולהבטיח עמידה בתקני עבודה בטוחה.

כחלק בלתי נפרד מכך ובמסגרת הרפורמה בתחום, במהלך חודש אוקטובר 2025 עודכנו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות הבניה), באופן המשנה ומרחיב את מערך האחריות באתר, תוך עיגון דרישות רגולטוריות לתכנון ולניהול הבטיחות באתרי הבניה. התקנות נועדו לשנות את תרבות הבטיחות בענף, באמצעות הטלת אחריות ישירה ומוגברת לבטיחות העובדים על כל גורם הפועל באתר הבנייה, הגברת חובות הדווח, דרישה לעריכת תוכניות לניהול הבטיחות, יצירת תפקידים ייעודיים חדשים וכיוצ"ב. תקנות אלה צפויות להיכנס לתוקף בתוך שנה.

בתי הדין לעבודה ממשיכים אף הם בשנים האחרונות לעסוק בסוגיות מרכזיות בענף הבנייה, ובהן שעות עבודה, זכאות לשעות נוספות, ותוקפם של חוזי העסקה בענף המאופיין בתחלופה גבוהה. כך למשל, בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע"ש 19482-04-19, שלמה ניניו נ' בונה טל מהנדסים, 3.7.22), נדחתה תביעה לתשלום גמול שעות נוספות מצד עובד בתפקיד ניהולי, לאחר שלא הוכיח את היקף שעות העבודה בפועל. עם זאת, בית הדין חייב את החברה בתשלום פיצוי בגין ליקויים בתלושי השכר והפרשות סוציאליות, עניין המדגיש את חשיבות השקיפות והציות לדיני העבודה גם במשרות אמון.

לסיכום, ניתן לומר כי השינויים והעדכונים האחרונים בענף הבנייה משקפים מגמה של איזון מחודש בין צרכי המשק לבין הגנה על זכויות עובדים. לצד הגדלת מכסות העובדים הזרים בענף, על מנת להתמודד עם המחסור האקוטי שנוצר, צו ההרחבה החדש מעודד הכשרה מקצועית, שיפור השכר והקפדה על הוראות הבטיחות, תוך שהוא מגביר את אחריות המעסיקים כלפי כלל העובדים. התיקון לתקנות הבטיחות בעבודה מחדד את החשיבות שמייחס הרגולטור לעניין, ומחייב את המעסיקים להתאים את התנהלותם במישור זה.

הצטרפו עכשיו לווטסאפ מגזין מרכז הבנייה והישארו מעודכנים בכל כתבות הנדל"ן, לחצו כאן והירשמו כעת